בתי המשפט
|
א 012019/06
|
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
|
|
|
02/04/2009
|
תאריך:
|
כב' השופט מרדכי בן חיים
|
בפני:
|
|
|
2. הקר נטלי
|
בעניין:
|
|
התובעים
|
רם אורן
|
ע"י ב"כ עו"ד
|
|
|
|
נ ג ד
|
|
|
|
|
|
|
הנתבעת
|
גיל פויסטרו
|
ע"י ב"כ עו"ד
|
|
פסק דין
א. הרקע לתובענה
בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין עלות תיקונם של ליקויי בניה בבית מגורים וכן פיצויים נלווים.
התביעה הוגשה במקורה גם נגד גב' xxxxxxx, מהנדסת, אך לבקשת התובעים נדחתה התביעה נגדה ללא צו להוצאות.
התובעים בני זוג, מזה והנתבעת מזה התקשרו ביום 21.8.03 בהסכם להזמנת בניה (להלן: "הסכם הבניה") לפיו התחייבה הנתבעת לבנות עבור התובעים בית מגורים במושב עין יעקב (להלן: "הבית").
ב. עיקר טענות התובעים
1. הנתבעת הפרה את התחייבותה על פי הסכם הבניה שכן בניגוד להסכם הבניה לא נבנה הבית במומחיות נאותה ובחומרים מאיכות טובה.
2. הנתבעת התרשלה בבניית הבית בכך שלא בנתה אותו באופן סביר ומיומן ו/או העסיקה עובדים בלתי מיומנים ו/או השתמשה בחומרים לקויים ו/או לא פיקחה באופן סביר על איכות הבניה וטיבה.
3. כנטען על ידי התובעים התגלעו בבית ליקויי בניה שאומדן תיקונם מסתכם לסכום של 106,504 ₪.
4. לגרסת התובעים פניותיהם החוזרות ונשנות לנתבעים לא הועילו שכן הנתבעת הגיבה ביחס "מזלזל ומחפיר" וכי התיקונים שבוצעו על ידה בבית לא היו אלא "קוסמטיים" גרידא.
5. התובעים עתרו לחייב את הנתבעת מעבר לסכום עלות תיקון הליקויים גם בפריטי הנזק ו/או ההוצאה כדלקמן:
שכר טרחת מומחה מטעמם 2,500 ₪
דיור חלופי 5,000 ₪
טרחה ועוגמת נפש 10,000 ₪
6. התובעים העמידו את תביעתם על סך 124,004 ₪.
ג. עיקר טענות הנתבעת
1. בפתח טענותיה בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי חרף בקשותיה לבצע תיקונים בבית סרבו התובעים לכך בכל תוקף וכי די בנסיבות אלו כדי לאפשר לנתבעת לבצע את תיקון הליקויים בעין.
2. הנתבעת כפרה בממצאים ובמסקנות הכלולות בחוות דעת מטעם מהנדס התובעים, וטענה כי על פי ממצאי חוות דעת של מהנדס מטעמה הבית נבנה באופן סביר ומקובל וכי הוא טעון מספר מצומצם של תיקונים שעלותם כ-3,750 ₪.
3. הנתבעת כפרה בזכותם של התובעים לקבלת פיצויים בשל חלופת מגורים וכן עוגמת נפש.
4. הנתבעת הכחישה את פרטי הרשלנות המיוחסים לה וכפרה בטענה כי הפרה את ההסכם.
הנתבעת פרטה מקבץ של מכתבים וחילופי מסרים המבססים לטענתה את גרסתה בדבר נכונותה לבצע תיקונים בבית.
עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.
ד. המחלוקת
הפלוגתאות הצריכות להכרעה בתובענה זו הינן כדלקמן:
1. היקף ועלות תיקון הליקויים בבית ואחריות הנתבעת לקיומם.
2. האם זכותה של הנתבעת לתקן את הליקויים בעין עומדת בעינה.
3. סוגיות הדיור החלופי והנזק הבלתי ממוני.
4. גובה הנזק.
ה. דיון וממצאים
1. עדויות מומחים
1.1 כמצוי במקומותינו תמכו בעלי הדין את עמדותיהם בדבר ליקויי הבניה בחוות דעת של מהנדסים מטעמם, זה מרבה וזה ממעיט.
התובעים הסתייעו בחוות דעת של אינג' רון ארד אשר ביקר בבית ביום 21.4.05 ותיעד ליקויי מבנה ואביזרים בחדר הממ"ד, ליקויי טיח וסדקים, ליקויים באריחי ריצוף וחיפוי וכן ליקויים בגרם מדרגות פנימי.
כמו כן תיעד אינג' ארד ליקויי רטיבות וליקוי בחלקים שונים בבית.
אינג' ארד תימחר את עלות תיקון הליקויים בסכום של 94,404 כולל מע"מ; בחוות דעת נוספת מיום 9.11.05 תיעד ארד על פי תמונות ותיאור בכתב ששוגרו אליו - תופעות של רטיבות במצע חול וליקויי איטום נוספים בחדר האמבטיה ותימחר את עלות תיקונם בסכום נוסף של 7,771 ₪ (כולל מע"מ).
1.2 הנתבעת לא טמנה ידה בצלחת והמומחה מטעמה אינג' דן ברלינר, אשר ביקר בבית ביום 13.2.06, תיעד מספר ליקויים זניחים באופיים ובעלותם הכספית אשר עלות תיקונם הוערכה על ידו בסכום של 4,369 ₪ (כולל מע"מ).
1.3 מומחה בית המשפט
1.3.1 לנוכח הפערים הניכרים בין ממצאי חוות דעת מטעם בעלי הדין, מינה בית המשפט את מר מיכאל קרבצ'יק, מהנדס אזרחי ושמאי על פי הכשרתו כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"); כמפורט בחוות דעת מיום 13.3.076 סקר המומחה את הבית ביום 22.1.07, עיין בכתבי הטענות ובחוות דעת מהנדסי בעלי הדין.
1.3.2 בחוות דעת אישר המומחה את מרבית ממצאי מהנדס התובעים, הגם שתימחר את עלות תיקונם בסכומים נמוכים יותר.
אומדן עלות תיקון הליקויים על פי חוות דעת המומחה הסתכם לסכום של 50,170 ₪ ללא מע"מ ובמחירי ביצוע ישירים (דהיינו על ידי הנתבעת). המומחה העריך כי עלות העסקת קבלן על ידי התובעים תחייב תוספת של עד כ-35%.
1.3.3 המומחה לא כלל בסיכום העלות - תימחור ליקויים שתיעד בגרם מדרגות פנימי בסך 8,720 ₪.
1.3.4 כמו כן קבע המומחה כי יש לפנות את הדירה למשך תקופת התיקונים (כ-30 יום סך הכול).
1.3.5 המומחה השיב על שאלות הבהרה ששוגרו אליו בגדרם הבהיר ופירט תימחורים שונים או לא ראה לשנות מעיקרי חוות הדעת.
2. היקף הליקויים ותימחורם
2.1 הנתבעת לא השלימה עם ממצאיו ותימחוריו של המומחה וריכזה הן במהלך חקירתו הנגדית והן בסיכום טענותיה מאמץ עיקרי להטיל ספק בנכונותם.
2.2 מצאתי כי טענת הנתבעת לפיה עודף עובי הטיח בממ"ד אינו מהווה ליקוי - הינה נכונה.
עסקינן בשכבת כיסוי טיח החורגת ב-3 מ"מ מעבר לשכבת השריון בקיר. המומחה ציין בתשובות הבהרה כי אין בכך בעיה משכך אני רואה להפחית מסך כל התמחור שקבע המומחה סך 2,000 ₪.
2.2 לעומת זאת לא מצאתי ממש בטענות הנתבעת באשר לסוגיית טיח פנים וצבע (סעיף 4.2 לחוות דעת המומחה).
כמושכל ראשון אטעים כי ב"כ הנתבע טענה בטענו כי המומחה ערך חישוביו לפי שטח של 60 מ"ר שכן בחקירתו ציין המומחה:
"תיקוני טיח שזה 60 ₪ למ"ר לפי 30 מ"ר שזה 1,800 ₪" (שם בעמ' 9 שורה 23).
לא עלה בידי הנתבעת לסתור קביעות אלו.
2.3 כמו כן לא השתכנעתי מטענות הנתבעת בסוגיית הפרשי המפלסים (סעיף 4.6 לחוות הדעת) וזאת מן הסיבה שבעדותו ציין המומחה כי קיימת בעיה של שקיעת השביל (שם בעמ' 11 שורות 29-28) טענת הנתבעת לפיה עסקינן בקטע מסוים בלבד (עמ' 8 לסיכומיה) - לא הוכחה בפני מן הטעם שהמומחה לא נחקר בנקודה זו.
2.4 העדר בידוד בגג
2.4.1 בסעיף 4.11 לחוות הדעת התייחס המומחה לתופעות רטיבות ועיבוי בבית ולגורמיהם ובכלל זה ציין כי על פי בדיקתו נמצא כי בגג לא בוצע בידוד.
המומחה תימחר את עלות התיקון בסכום של 4,600 ₪.
2.4.2 הנתבעת קבלה בסיכומיה על כך שהמומחה לא הביא תימוכין לתימחור זה שכן ת"י 1045 עליו התיימר להסתמך אינו מחייב ביצוע בידוד כזה.
2.4.3 אין בידי לקבל עמדה זו.
חובת איטומו של גג בנין קבועה בפרט 5.33 של התוספת השלישית לתקנות התכנון והבניה (בקשה למתן היתר ותנאיו) התשל"ל-1970 (להלן: "תקנות הבניה") שם נקבע:
"גגו של בנין, קירות ורצפות של המרתפים...יאוטמו בחומרים אספלטיים"
צא ולמד כי חובת יישום הבידוד נקבעה בהוראה סטטטורית ומכאן שהמחדל לאטום ולבודד עולה כדי אי התאמה במובן סעיף 4(א) (1) לחוק המכר (דירות) התשל"ג-1973 (להלן: "חוק המכר").
2.4.4 בתשובה לשאלה פירט המומחה את נתוני החישוב שלו כדלקמן:
"121 מ"ר כולל השיפועים X 38 ₪ ל-1 מ"ר כמפורט במחירון דקל"(שם בעמ' 13 שורה 21).
מכאן שלא מצאתי יסוד לטענת הנתבעת.
2.5 אשר לסעיף מדרגות
2.5.1 בחוות דעת פירט המומחה את התלבטותו באשר להכללת פריט ליקוי, שעניינו סטיה של 1 ס"מ בגובה רום המדרגות הפנימיות והחליט להימנע מלכלול את עלות התיקון בסך 8,720 ₪ במסגרת חישוביו.
2.5.2 ב"כ התובעים טען בפני כי יש לכלול את הסכום הנ"ל במסגרת אומדן הליקויים שכן מדובר באי התאמה לתקנות הבניה החלות גם על מדרגות פנים.
2.5.3 אני רואה לדחות עמדה זו ולשיטתי פרט 3.38 לתקנות הבניה בו נקבעו מידות רום ושלח של מדרגות אינו מתייחס למדרגות פנים (בתוך הבית) שכן בפסקה (א) של פרט זה נאמר:
"מוביל חדר מדרגות לשלוש דירות או יותר, לא יעלה רום המדרגה על 17.5 ס"מ".
ניסוח זה אינו יכול להכיל פרשנות אחרת זולת מדרגות בגרם מדרגות בבנין (להבדיל מגרם מדרגות דירתי).
2.5.4 תימוכין למסקנה זו אני מוצא בהוראת פרט 3.39 המתייחס למספר מדרגות במהלך אחר שם הובאה התייחסות מפורשת למדרגות דירתיות:
"(א) במהלך מדרגות אחד לא יפחת מספר המדרגות מ-3 ולא יעלה על 16 ואולם בדירה בקומת קרקע ובתוך דירה מותר שמספר המדרגות במהלך מדרגות אחר יפחת מ-3" (ההדגשה שלי-מ.ב.ח).
נמצא כי מתקין התקנות ידע להבחין בין מדרגות בדירה מזה ומדרגות בבנין מזה.
2.5.5 בהינתן כי הסטיה היחידה שמצא המומחה מתבטאת בחריגה של 1 ס"מ בלבד בגובה רום המדרגות וכן בשים לב כי המומחה נמנע מלקבוע כי קיימת בעיה בטיחותית בגרם המדרגות, אני פוסק כי עסקינן בסטיה שולית ביותר שאינה עולה כדי ליקוי המזכה בתשלום פיצויים.
2.6. לא מצאתי איפוא עילה להתערבות בממצאי המומחה ותמחיריו (למעט בסוגיית טיח הממ"ד) וזאת בשים לב לעמדת ההלכה בסוגיה זו, לפיה:
"משנתקבלה חוות דעת של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה גם אם לא כל זה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרות של קביעות אחרות בנושאים אלו או אחרים".
ראו: ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ. ארז איתן (תק-על 96 (ב) 481).
3. תיקון בעין או תשלום פיצויים
גם בסוגיה זו רבתה המחלוקת בין בעלי הדין.
3.1 בתצהיר עדותו צייר התובע תמונה חד מימדית ולפיה ניערה הנתבעת את חוצנה מכל אחריות לתיקון הליקויים (סעיפים 16-11 לתצהירו), אפס במהלך חקירתו הנגדית הסתמנו בקיעים בגרסה זו שעה שהתובע העיד כי פועלים מטעם הנתבעת ביקשו לבצע תיקונים מסוימים בבית אך הוא סירב (עמ' 17 שורות 29-12) וכן עמ' 19 שורות 23-22).
3.2 מר גדעון ג'רייס ששימש כמנהל הפרויקט מטעם הנתבעת והביא את גרסתה בתצהיר עדותו הראשית עמד בפרוטרוט על פועלה של הנתבעת בתיקון הליקויים חרף הקשיים שהציבו התובעים בפניה (סעיפים 65-22 לתצהירו).
3.3 בסעיף 66 לתצהירו טען ג'רייס:
"ביום 13.2.06 ביקר בבית המגורים מהנדס מומחה מטעם הנתבעת, מר דן ברלינר אשר קבע בצורה חד משמעית כי בית המגורים בנוי ברמת בנייה טובה ומקובלת, הגם שקיימים מספר ליקויים מינוריים...שעלות תיקנום הינה 3,750 ₪ (לפני מע"מ)".
ובסעיף 67 לתצהירו, טען:
"ניסיון הנתבעת לתקן את הליקויים נשוא חוות הדעת של ברלינר נדחה על ידי התובעים" (ההדגשה שלי-מ.ב.ח).
3.4 גם בחקירתו הנגדית, לא הותיר ג'רייס ספק כי הנתבעת גילתה דעתה לבצע תיקונים על סמך חוות דעת ברלינר בלבד (שם בעמ' 24 שורות 3-1).
3.5 חרף עובדות אלו טען ב"כ הנתבעת כי הנתבעת רשאית לחסות בצילו של סעיף 4 ב' לחוק המכר לפיו:
"התגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנת לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר".
3.6 אכן אין חולק כי על פי הסעיף הנ"ל מועדפת זכותו של המוכר לתקן בעיין על זכותו של הרוכש לגבות פיצויים עם זאת עסקינן בשטר ושוברו בצידו ומכאן שהמוכר עלול בנסיבות מסוימות לקפח זכותו זו.
3.7 הגם שהתרשמתי כי טענות התובעים לגבי התנערותה של הנתבעת מאחריות לביצוע התיקונים אינן מדויקות, הגעתי למסקנה כי עצם דבקותה העיקשת של הנתבעת בעמדה כי אין היא חייבת אלא בתיקון הליקויים הזניחים שפורטו בחוות דעת ברלינר חרף העובדה שאותרו בבית ליקויים בהיקף רחב כדי עשרת מונים - שומטת את הקרקע תחת עמדתה.
3.8 הלכה פסוקה היא כי הזכות לתקן בעין נתונה למוכר המודה בקיום הליקויים ונכונותו לתקנם הינה רצינית.
השוו: ע"א 472/95 זכריה זלוצין נ. דיור לעולה בע"מ (פ"ד נ(2) 858).
מצאתי כי עמדתה של הנתבעת אינה מתיישבת עם דרישה זו.
3.9 לא זו אף זו; משך הזמן שחלף כמו גם אובדן יחסי האמון בין בעלי הדין מטים את הכף בעד העדפת חלופת הפיצויים.
השוו: פרשת זלוצין הנ"ל וכן ע"א 656/99 ד"ר עדה בר שירה נ. מעונות ובנין בע"מ (חק-על 2003 (2) 1188.
3.10 אני פוסק איפוא כי הנתבעת קיפחה את זכותה לתקן בעין וכי עליה לפצות את התובעת בעלות התיקונים.
4. דיור חלופי
המומחה קבע כי היקף הליקויים מחייב פינוי הדירה למשך 30 יום בסך הכול.
המומחה לא נחקר בנקודה זו.
אני פוסק איפוא כי התובעים זכאים לפיצוי בגין דיור חלופי וזאת בסכום של 5,000 ₪ שנתבע על ידם בכתב התביעה.
5. נזק בלתי ממוני
5.1 התובעים טענו ליחס מתנכר ומזלזל מצד הנתבעת ושלוחיה כמו גם לחשיפתם לליקויים קשים בבית ובכללם ליקויי רטיבות המונעים מהם הנאה סבירה מרכושם.
5.2 גרסת התובעים זוכה לתימוכין מסוים בממצאי המומחה אשר תיעד מקודי עובש בשני חדרי שינה וכן עדות לקיומה בעבר של רטיבות בפרוזדור ובחדר האמבטיה.
5.3 ליקויי רטיבות בדירת מגורים הינה בבחינת רעה חולה הפוגעת קשות במידת ההנאה והרווחה של הרוכש.
התובעים זכאים איפוא לפיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסכום שנתבע על ידם דהיינו סך 10,000 ₪.
6. תוספת בעבור עלות קבלן המועסק על ידי התובעים
6.1 התובעים עתרו לתוספת בשיעור של 35% על מחירי העלות הישירה שנקבעה על ידי המומחה, בהתבסס על אומדנו בשיעור זה כמפורט בסיפת חוות הדעת.
6.2 סבורני כי שיעור זה הינו מוגזם קמעא וחורג מן השיעור המקובל על מותב זה.
אני מעמיד את שיעור התוספת על 25%.
7. ריבית והצמדה
7.1 התובעים עתרו בסיכום טענותיהם לפסיקת ריבית והצמדה, הגם שבכתב תביעתם לא נכלל פער זה.
7.2 הנתבעת טענה כי אין לפסוק לתובעים סעד שלא נכלל בכתב התביעה.
7.3 אני רואה לדחות את טענת הנתבעת; פסיקת ריבית והפרשי הצמדה הינם בבחינת סעד כללי שבית המשפט רשאי לפסוק גם ללא עתירה מפורשת (ראו א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית בעמ' 45).
8. סוף דבר
8.1 אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 84,258 ₪ כמפורט לקמן:
8.1.1 עלות תיקון ליקויי הבניה כמפורט
בחוות דעת המומחה בניכוי סך
2,000 ₪ בגין פרט הממ"ד 43,610 ₪
8.1.2 פיקוח הנדסי 4,361 ₪
8.1.3 בתוספת 25% - עלות קבלן
המועסק על ידי התובעים 11,964 ₪
8.1.4 מע"מ בשיעור של 15.5% 9,294 ₪
8.1.5 פיצוי בגין דיור חלופי 5,000 ₪
8.1.6 פיצוי בגין נזק בלתי ממוני 10,000 ₪
סה"כ 84,258 ₪
8.2 סכום עלות תיקון הליקויים בסך 69,258 ₪ ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 3.1.07 ועד ליום התשלום בפועל, כמתבקש מחוות דעת המומחה.
8.3 סכומי הפיצוי בגין הדיור החלופי והנזק הבלתי ממוני ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.
8.4 לאור התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים גם הוצאות משפט בסך 4,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 11,000 ₪.
ניתן היום, ח' בניסן, תשס"ט (2 באפריל 2009) , בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא את פסק הדין בדואר רשום.
