האם באפשרותו של מהנדס בדק בית לחרוג מדרישות התקן?
בענף הבנייה ובתחום בדק בית קיימים פרטי ביצוע רבים המהווים סטנדרט ביצוע נאות (GOOD PRACTICE).
אך לעיתים פרטים אלו אינם מופיעים בתקן ואף לא במפרט הבין משרדי של משרד הביטחון המהווה אמת ביצוע ראויה.
האם במקרים אלו יהיה מותר למהנדס בדק בית מומחה לקבוע כי קיים ליקוי בניה או האם עליו להיצמד אך ורק לתוכן התקנים?
התלבטות זו קיימת אצל מומחים רבים ונדונה בביהמ”ש פעמים רבות.
על מנת לענות על שאלה יסודית זו עלינו לבדוק האם התקינה נותנת ואמורה לתת פיתרון שלם.
נביא מספר מקרים קיצוניים על מנת להבהיר כי חוסר בתקינה אינו דבר נדיר אך אף על פי כן אינו מונע את התקנת המוצר.
הדוגמא הקלאסית הנה פל קל, מוצר ללא תקינה. אך הדבר לא מנע את התקנת המוצר.
דוגמא נוספת הנה חיפוי אבן בהדבקה. עד כה אין תקינה ישראלית לשיטה זו של התקנה אך הדבר אינו מונע התקנה על גבי בניינים חדשים רבים.
אנו רואים שבשני מקרים אלו התקינה אינה קיימת אך עדיין המוצרים מותקנים והעבודה מתבצעת ולעיתים אף מתרחשים כשלים במוצרים אלו.
יתרה מזאת, מכון התקנים מוציא לעיתים תכופות עדכונים על תקנים קיימים וזאת עקב ניסיון מצטבר בארץ ובחו”ל. דבר המוכיח כי התקנים משתפרים ומתרחבים עם הזמן אך אי אפשר לקבל פיתרון שלם ומלא אלא יש להסתמך על ניסיונם של מהנדסיי בדק בית בשטח.
בנוסף, יצוין כי סטנדרט הביצוע משתנה מחברה לחברה וזאת לפי ניסיונה וניסיון עובדיה. לעיתים מבוצעים פרטי ביצוע שכלל אינם מופיעים בתקן אך מבוצעים על חשבון הקבלן עקב ניסיונו.
עולה מכך, שכאשר מהנדס בדק בית מגלה כי חסר פרט, אף על פי שאינו מופיע בתקן, הוא רשאי כמומחה לקבוע ליקויי בניה על סמך ניסיונו.
בנוסף יאמר כי זוהי חובתו לדייר להשתמש בניסיונו בתחום בדק בית ולא להיצמד אך ורק לתקנים.
